רעש הינו חלק בלתי נפרד מהמציאות המודרנית (תעשייה ,כבישים סואנים ,מכשירים טכנולוגיים) . בשנים האחרונות עולה המודעות להשפעותיו הפיזיות והפסיכולוגיות על התפקוד היומיומי
.נזקי חשיפה לרעש נגרמים כתוצאה מחשיפה ממושכת ,מקוטעת או פתאומית לרעשים מזיקים או לזיהום רעש , אם לשניות ספורות ואם לאורך מספר שנים .חשיפה מרובה לרעש בעוצמה גבוהה משפיעה ישירות על מערכת השמיעה ועלולה לגרום ללקות שמיעה ,כאבי ראש ואוזניים ,בעיות שיווי משקל,טנטון ועוד
ארגון הבריאות העולמי הצביע על כך שכ15% מהעובדים במדינות המפותחות חשופים לרעש מזיק. על פי האתר לבטיחות וגהות בארץ, אחוז גבוה מהאוכלוסייה העובדת בארץ נחשפת לרעש מזיק. פגיעה בשמיעה שנגרמת כתוצאה מהחשיפה לרעש ממוקמת במקום גבוה ברשימת מחלות המקצוע המדווחות לביטוח הלאומי.
החובה לביצוע בדיקות רפואיות מעוגנת בתקנות הבטיחות בעבודה (גהות תעסוקתית ובריאות העובדים ברעש) ומטילה על המעסיקים לערוך בדיקות מפלסי רעש במקומות עבודה בהם העובדים מוגדרים כעובדים ברעש מזיק ולארגן בדיקות רפואיות תעסוקתיות לעובדים ברעש מזיק.
עפ”י תקנות הבטיחות בעבודה – גהות תעסוקתית ובריאות העובדים ברעש התש”ס-2000,
הביטוח הלאומי הגדיר רעש מזיק בהתאם ל2 פרמטרים:
עצמת הרעש ומשך החשיפה.
ככל שעצמת הרעש גבוהה יותר משך החשיפה המותר נמוך יותר. על מנת שרעש יוגדר כרעש מזיק צריכים להתקיים שני התנאים במשולב,הן חשיפה לרעש בעוצמות שנקבעו,והן משך החשיפה המרבי המותר.
בשלב מסוים אתה מבין שאין מקור חיצוני לרעש או הצפצוף הזה אבל זה משגע אותך ואתה מחליט לגשת לרופא. הרופא מבשר לך שמה שיש לך זה טנטון, שזה מאוד נפוץ (כ15% באוכלוסיה- כן אחד משישה אנשים סובל מטינטון!!!).
טנטון הינו תופעה נפוצה ,לעיתים מטרידה ,השכיחה יחסית בקרב אנשים לקויי שמיעה אך גם בקרב אוכלוסייה בריאה ללא בעיות שמיעה .שכיחות התופעה נוטה לגדול עם העלייה בגיל והסיבות לה שונות ומגוונות. אחת הסיבות הנפוצות ביותר לטנטון הינה חשיפה לרעש .
אז מה זה בעצם?
טנטון מוגדר כאשליה שמיעתית שאינה תלויה בצליל ממקור חיצוני וכן כתפיסת צליל בהיעדר פעילות מכאנית או וברטורית של האוזן התיכונה או הפנימית .( כלומר אנו חושבים ששמענו צליל אבל בעצם שום צליל לא נכנס לאוזן ולא הפעיל את מערכת השמיעה…)
א. חשיפה לרעש מזיק
ב. הגיל – שכיחות התלונה גדלה עם העלייה בגיל
ג. ירידה בשמיעה – נמצאים בסיכון לפתח טינטון.
ד. הפרעה באוזן, עקב למשל פקק של שעווה, נוזלים באוזן התיכונה או דלקת של האוזן החיצונית. במקרים אלו הטיפול בבעיה על ידי הרופא יפתור בדרך כלל גם את הטינטון.
ה . מחלות של מפרק הלסת
ו. חבלה לצוואר
ז. זיהומים או גידולים שפירים באוזניים
ח. חשוב לדעת – ברוב רובם של המקרים לא ניתן לזהות גורם מובהק לטינטון.
לשמיעה תקינה בקרב תינוקות וילדים יש השפעה רבה על התפתחות השפה והדיבור, כמו גם על ההתפתחות הרגשית, החברתית והאינטלקטואלית (זו שבהמשך תשפיע על ההשגים בבית הספר) שלהם.
אז אם אתם חושדים- לא כדאי לחכות.
ירידה בשמיעה בגיל מבוגר עלולה לגרום לקשיים בתקשורת עם האנשים בסביבה, לפגיעה בהנאה מפעילויות אהובות, לתסכול ולעיתים גם לבידוד חברתי.
(כמה פעמים קרה לנו שנמנענו מפעילות מסוימת כי חששנו שיהיה לנו קשה שם מבחינה שמיעתית?
( כמה פעמים קרה לנו שכשידענו שהסיטואציה עלולה לזמן כשלים בשמיעה והבנה פשוט נמנענו ממנה כדי להימנע ממבוכה? פעם? פעמיים? הרבה יותר?)
ירידה בשמיעה כוללת מכלול של סימנים העלולים לפגוע בתפקוד.
א. אם אתם חשים שצלילים מסוימים נשמעים חלש יותר מבעבר, או כבר לא נשמעים.
ב. אם אתם שומעים את הצלילים- אך בצורה חלשה ומעומעמת.
ג. אם יש לכם תחושה של לחץ או כאב באוזניים.
ד. אם אתם זקוקים לכך שאנשים יחזרו על דבריהם שוב ושוב.
ה. אם קשה לכם להבין את הנאמר בטלוויזיה או במקומות ציבוריים. (תיאטרון, בסופר מרקט, דואר וכו’)
ו. אם אתם שומעים צלצולים באוזניים.
ז. אם נהיה לכם קשה יותר ויותר להבין דיבור או לזהות צלילים.
חשוב להגיע לאיבחון מקצועי בהקדם ולבדוק את האפשרויות לפתרונות יעילים לבעיות השמיעה ולשיפור משמעותי ביותר באיכות החיים.
כאשר חשים ירידה בשמיעה, מומלץ לפנות לרופא אף אוזן גרון. הרופא יבדוק את האוזניים בשלב ראשון ויוודא כי תעלת השמיעה אינה חסומה ותופית האוזן (עור התוף שהוא ה”שער” לאוזן ) תקינה. אם לא התגלתה בעיה הנראית לעין, פנו בהקדם לבדיקת שמיעה.
הבדיקה העיקרית לאיתור לקות שמיעה היא בדיקת שמיעה התנהגותית.
במהלך הבדיקה הנבדק יושב בתא אקוסטי אטום ומרכיב אוזניות,
לבדיקה שני חלקים עיקריים:
א. בדיקת סף שמיעה לדיבור – בבדיקת דיבור נבדקת העוצמה החלשה ביותר שבה האדם מזהה מילים, והעוצמה שבה האדם מבחין במילים.
ב. סף שמיעה לצלילים – נבדקת העוצמה החלשה ביותר שבה הנבדק מבחין בקיומו של צליל טהור בתדר מסוים.
אחרי שקיבלת מאיתנו דוח מפורט על השמיעה שלך והסבר על התוצאות ואפשרויות השיקום, יש לחזור עם הסיכום לרופא המפנה והוא יעריך את לקות השמיעה,ממה היא נגרמה.והאם היא ניתנת לטיפול באמצעות תרופות או התערבות כירורגית. במידה ולא ניתן, תישקל האפשרות של שיקום באמצעות מכשירי שמיעה או אמצעים אחרים.
הסיבות לכאבים משתנות בין מבוגרים לילדים. חלק גדול מהילדים עד גיל שנתיים נוטים לסבול מכאבי אוזניים ולעיתים מדלקות. עם העלייה בגילך המצב משתפר ותדירות הכאבים, הדלקות ושאר הבעיות באוזניים הולכת ויורדת.
בקרב מבוגרים כאבי אוזניים עלולים לנבוע מגורמים שונים: מחלות גרון,
גוף זר באוזן
בעיות בשיניים,
סינוסיטיס,
שחיה בים או בבריכה שעלולות לעיתים לגרום לדלקת הקרויה גם “אוזן השחיין” “swimmer’s ear”). ). שיכולה להתפתח כשמים נכנסים לתוך האוזניים,
לעיסת מסטיק מוגזמת,
חריקת שיניים,
חבלה באוזן,
גידול וכמובן דלקת.
גם הצטברות של שעווה באוזניים עלולה לגרום לאי נוחות ולעיתים גם לכאבים. בכל מקרה של כאבי אוזניים חשוב לגשת לרופא אף אוזן וגרון ולהיבדק.
התחילו כעת את המסע שלכם לעבר שמיעה טובה יותר וברור זכויות בוועדות הרפואיות:
אל תוותרו על השמיעה שלכם,
השאירו פרטים ויחד נשפר לכם את איכות החיים:
עובדים בשיתוף עם:
